חופשת לידה בישראל נועדה לאפשר לאמהות זמן להתאושש מהלידה ולטפל בתינוקן. אורכה המלא הוא 26 שבועות, אך הזכאות לתשלום מביטוח לאומי היא עבור 15 שבועות בלבד, במידה ועומדים בתנאי הזכאות. בתקופה זו, המעסיק מחויב לשמור על משרתך ובתנאים מסוימים גם על תנאי העסקה. חישוב דמי הלידה מתבצע לפי שכרך הממוצע לפני הלידה.
חופשת לידה היא תקופה המוגדרת בחוק עבודת נשים, המאפשרת לאישה שילדה להפסיק לעבוד כדי להתאושש מהלידה ולטפל בתינוקה החדש. מטרתה להבטיח את בריאותה של היולדת והתינוק, ולאפשר לה תמיכה כלכלית בתקופה זו.
אורכה המלא של חופשת הלידה בישראל הוא
26 שבועות. עם זאת, חשוב להבחין בין אורך חופשת הלידה המלאה לבין התקופה שבה משולמים דמי לידה מביטוח לאומי:
זכאות לדמי לידה: אמהות זכאיות לדמי לידה (תשלום מביטוח לאומי) למשך 15 שבועות, בתנאי שעבדו וצברו מספיק תקופת אכשרה (ראו פירוט בהמשך).
חופשה ללא תשלום (חל"ת): את 11 השבועות הנותרים (מתוך ה-26), אם תבחרי לנצל את כולם, תהיי בחופשה ללא תשלום, אך המשרה שלך עדיין נשמרת.
חשוב לדעת: אישה יכולה לקצר את חופשת הלידה שלה למינימום של 6 שבועות לאחר הלידה, ובמקרים מסוימים אף ל-3 שבועות, אך זכאותה לדמי לידה תהיה רק עבור תקופה זו.
דמי לידה הם תשלום מביטוח לאומי המחליף את שכר העבודה בתקופת חופשת הלידה. הזכאות מותנית בעמידה בתנאי תקופת אכשרה:
15 שבועות דמי לידה: אישה ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה.
8 שבועות דמי לידה: אישה ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה.
מענק לידה הוא תשלום חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי המיועד לסייע בהוצאות הראשוניות של הלידה והתינוק. כל יולדת זכאית למענק לידה עבור כל לידה, ללא קשר לוותק תעסוקתי. גובה המענק משתנה בהתאם למספר הילדים שיש כבר במשפחה.
דמי הלידה מחושבים על בסיס השכר הממוצע של היולדת בתקופה מסוימת לפני הלידה:
שכירות: הממוצע של 3 או 6 חודשי העבודה המלאים ביותר שקדמו ליום הפסקת העבודה (המועד המוקדם מביניהם).
עצמאיות: ההכנסה מחולקת ב-12 או במספר החודשים שבהם הייתה עצמאית באותה תקופה.
הסכום המקסימלי ליום עומד נכון לשנת 2024 על 1,460.20 ש"ח.
| מאפיין | עובדת שכירה | עובדת עצמאית |
| תשלום דמי לידה | מבוסס על שכרך הממוצע מ-3 או 6 חודשי עבודה לפני הפסקת העבודה. | מבוסס על הכנסתך החייבת בדמי ביטוח לאומי ב-3 או 6 החודשים האחרונים לפני הפסקת העבודה, או לפי שומה שנתית. |
| תקופת אכשרה | עמידה בתנאי תשלום דמי ביטוח לאומי (לרוב דרך המעסיק). | עמידה בתנאי תשלום דמי ביטוח לאומי באופן עצמאי. |
| שמירת משרה | המעסיק מחויב לשמור על משרתך למשך 26 שבועות חופשת לידה ו-60 יום לאחריה. | אין "משרה" לשמירה במובן הקלאסי; העסק ממשיך לפעול או נכנס להקפאה על ידך. |
| זכויות סוציאליות | ממשיכות להצטבר בחלקן (כמו פנסיה בחלק מהמקרים) או מוקפאות. | תלוי בך לשמר כיסויים ביטוחיים וחיסכון פנסיוני באופן עצמאי. |
| הודעה למעסיק/ביטוח לאומי | יש להודיע למעסיק על הכוונה לצאת לחופשת לידה. מגישים תביעה לביטוח לאומי. | מגישים תביעה לביטוח לאומי באופן עצמאי. |
על פי חוק, המעסיק מחויב לשמור על משרתך במהלך חופשת הלידה המלאה (עד 26 שבועות). המשמעות היא שלא ניתן לפטר אותך במהלך החופשה, ולאחר סיומה עליו להחזיר אותך לאותה משרה או למשרה דומה בתנאים דומים.
בנוסף, קיימת הגנה נוספת מפני פיטורים: אסור לפטר עובדת בהריון או במהלך 60 הימים שלאחר חופשת הלידה (או חופשת הלידה והיעדרות מהעבודה בשל הטיפול בילד), אלא אם ניתן היתר מיוחד מוועדת התעסוקה במשרד העבודה.
אם לאחר חופשת הלידה את מעוניינת להישאר בבית ולגדל את ילדך, החוק מאפשר לך להתפטר בנסיבות אלו תוך שמירה על זכויות מסוימות. התפטרות לטובת גידול הילד תוך 9 חודשים מיום הלידה (כולל תקופת חופשת הלידה) תיחשב כהתפטרות בדין פיטורים, ותקנה לך זכאות לפיצויי פיטורים (בתנאי שצברת ותק של שנה לפחות במקום העבודה). חשוב לציין שמעבר לתקופה זו, התפטרות לא תזכה אותך באופן אוטומטי בפיצויים אלא אם מדובר בנסיבות אחרות המוגדרות בחוק.
בשנים האחרונות יותר ויותר אבות בישראל בוחרים לממש את זכותם לחופשת לידה, מה שמאפשר להם להיות שותפים פעילים יותר בימים הראשונים והמאתגרים שלאחר הלידה. אז מתי אפשר לקחת את החופשה הזו, והאם היא באה על חשבון חופשת הלידה של האישה?
אב יכול לקחת שבוע אחד של חופשת לידה בשתי דרכים:
במקביל לאישה: את השבוע הזה הוא יכול לקחת במהלך חופשת הלידה של בת הזוג, וליהנות מזמן איכות משפחתי ביחד עם האם והתינוק/ת.
במקום האישה (העברת ימים): אם האישה מעוניינת לחזור לעבודה מוקדם יותר, היא יכולה "להעביר" ימים מחופשת הלידה שלה לבעלה, כך שיוכל להאריך את שהותו בבית מעבר לשבוע הראשון. מספר הימים שניתן להעביר תלוי במספר השבועות שבת הזוג בחרה לנצל מחופשת הלידה שלה (לדוגמה, אם האם מימשה 15 שבועות חופשת לידה, היא יכולה להעביר עד 6 שבועות לאב). חשוב לציין שהעברת הימים מתאפשרת רק לאחר שבת הזוג ניצלה לפחות 6 שבועות חופשת לידה בעצמה.
כן, באופן עקרוני, השבוע הראשון שאב יכול לקחת באופן עצמאי אינו "בא" על חשבון האישה, שכן הוא זכאי לו מעצמו. אולם, כל יום נוסף שהאב לוקח מעבר לשבוע זה, הוא יום שמועבר אליו מחופשת הלידה של האם, ולכן הוא כן מקוזז מימי הזכאות שלה. מדובר במנגנון שנועד לאפשר גמישות מרבית למשפחה הטרייה, ולאפשר לאבות לקחת חלק משמעותי יותר בטיפול בתינוק/ת ובחזרה לשגרה.
חישוב חופשת לידה לגבר בישראל מתייחס בעיקר לזכאותו לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, ולא לשכר מהמעסיק (שכן זוהי חופשה ללא תשלום מהמעסיק, בדומה לחופשת לידה של אישה).
החישוב מתבצע בכמה שלבים, וכולל בדיקת זכאות ותקופת אכשרה:
1. תקופת הזכאות לדמי לידה לאב:
שבוע ראשון במקביל לאישה: האב זכאי לשבוע אחד של חופשת לידה (7 ימים) שיכולה לחפוף לשבוע מחופשת הלידה של האישה. עבור שבוע זה, האב יקבל דמי לידה, ובת הזוג תקבל דמי לידה עבור 14 שבועות במקום 15.
החלפת האישה (העברת ימים): אם האישה מעוניינת לחזור לעבודה מוקדם יותר, היא יכולה להעביר ימים מחופשת הלידה שלה לאב. האב יוכל לקחת חופשת לידה במקומה, אך זאת רק לאחר שחלפו לפחות 6 שבועות מיום הלידה של האישה. תקופת ההחלפה צריכה להיות ל-7 ימים רצופים לפחות.
הגבלה: סך תקופת חופשת הלידה של שני בני הזוג יחד לא תעלה על תקופת הזכאות המקסימלית של היולדת (בדרך כלל 15 או 26 שבועות, תלוי בוותק במקום העבודה). כלומר, אם האישה זכאית ל-15 שבועות, והאב לקח שבוע במקביל, היא יכולה להעביר לו עד 8 שבועות נוספים (סה"כ 1+8=9 שבועות לאב, ו-15-9=6 שבועות לאישה).
2. תנאי זכאות לדמי לידה לאב:
כדי שהאב יהיה זכאי לדמי לידה, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים:
היולדת זכאית לדמי לידה: היולדת צריכה להיות זכאית לדמי לידה מלאים (15 או 26 שבועות) או חלקיים (8 שבועות) מהביטוח הלאומי.
תקופת אכשרה: האב צריך להיות עובד שכיר או עצמאי ששילם דמי ביטוח לאומי. עליו לצבור תקופת אכשרה מזכה:
שילם דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה.
או שילם דמי ביטוח לאומי עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה.
היולדת חזרה לעבודה (במקרה של החלפה): אם האב מחליף את האישה, האישה צריכה להצהיר בכתב שהיא מוותרת על חלק מתקופת חופשת הלידה שלה וחוזרת לעבודה בתקופה שבה האב נמצא בחופשת הלידה.
הפסקת עבודה: האב הפסיק לעבוד לצורך הטיפול בילד ולרגל חופשת הלידה.
3. חישוב סכום דמי הלידה לאב:
דמי הלידה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בתשלום אחד לחשבון הבנק של האב (או חשבון משותף). סכום דמי הלידה היומי נקבע לפי השכר המבוטח של האב בביטוח לאומי, והוא הגבוה מבין השניים:
השכר ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת העבודה, חלקי 90.
השכר ב-6 החודשים המלאים שקדמו ליום הפסקת העבודה, חלקי 180.
חשוב לדעת:
תקרת דמי לידה: ישנה תקרת מקסימום לדמי לידה ליום, המתעדכנת מעת לעת (נכון לינואר 2023, עמדה על כ-1,602.17 ש"ח ליום).
ניכויים: מדמי הלידה ינוכו דמי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה.
עובד עצמאי: עובד עצמאי יכול לבצע פעולות לתחזוקת העסק במהלך חופשת הלידה מבלי שתפגע זכאותו לדמי לידה (מומלץ לוודא זאת מול הביטוח הלאומי).
הגשת תביעה: את התביעה לתשלום דמי לידה לאב מגישים למוסד לביטוח לאומי. עובד שכיר יבקש מהמעסיק למלא את הפרטים הדרושים בטופס התביעה. יש לצרף אישור מהמעסיק של בת הזוג על חזרתה לעבודה (במקרה של החלפה).
לסיכום: חישוב חופשת לידה לגבר הוא אינדיבידואלי ותלוי במצבו התעסוקתי של האב, בוותק של האם, ובבחירת בני הזוג בנוגע לחלוקת הימים. תמיד מומלץ להיכנס לאתר המוסד לביטוח לאומי (יש להם מחשבון לחישוב דמי לידה) ו/או לפנות אליהם ישירות לקבלת מידע עדכני ומדויק בהתאם למצב הספציפי.
