לצד היתרונות הרבים הנלווים לעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, ישנם לא מעט חסרונות הבאים לידי ביטוי בהשפעות השליליות של בשהות הממושכת של כל אחד ואחת מאיתנו אל מול המסכים השונים ולחוסר אינטראקציה ממשית עם העולם הסובבב אותנו. אחת מההשפעות השליליות המרכזיות של העידן הדיגיטלי בו אנו חיים היא תופעה שזכתה לכינוי חרדת החמצה, עליה נרחיב בעמוד שלפניכם.
מה היא חרדת החמצה?
חרדת החמצה היא חרדה חברתית האופיינית לעידן הדיגיטלי החדש בו אנו חיים ומנהלים את חיינו באמצעות רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט. חרדה זו ידועה גם בכינוי: FOMO שהוא ראשי תיבות ל-Fear of missing out. חדרת ההחמצה מתייחסת לכל אותם מצבים בהם אנו עושיים לדאוג או לחשוש מכך שאנו מחמיצים איזה שהיא חוויה חברתית אותה חווים אנשים אחרים. חרדת ההחמצה יכולה לבוא ביטוי במספר אופנים הכוללים בין היתר את הצורך בשמירה על קשר רציף עם אנשים אחרים ואף בדאגה כפייתית הולכת ומתגברת לכך שאנו מפספסים או מחמיצים הזדמנות כזו או אחרת לאינטראקציה חברתית, עסקית, רומנטית וכדומה.
מה הם הגורמים לחרדת החמצה?
בהיבט הפסיכולוגי, חרדת החמצה נובעת בעיקר מרמות נמוכות של סיפוק צרכים, כאשר מחקרים שונים בעולמות הפסיכולוגיה מעידים על כך שחרדת ההחמצה נפוצה יותר בקרב אנשים בעלי צרכים פסיכולוגיים לא ממומשים ו/או לא מסופקים, ובעיקרם הצורך להיות אהוב או בעל כבוד/מעמד. חשוב לציין שהמחקרים השונים מעידים על קשר ישיר בין רמה נמוכה של סיפוק צרכים בסיסיים לבין חרדת ההחמצה.
בשלב זה חשוב לציין שתופעת חרדת ההחמצה אומנם מלווה את האנושות לאורך אלפי שנים, אך בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה וריבוי האפשרויות ליצירת אינטרקאציה חברתית דרך רשת האינטרנט, חלה עלייה משמעותית במספר האנשים המתמודדים עם ההשלכות הנלוות לחרדת ההחמצה, וביניהם: מצבי רוח משתנים באופן תדיר, דיכאון ותסמינים נוספים עליהם נרחיב בהמשך. נכון להיום, חל גידול משמעותי במספר האנשים ברחבי העולם המדווחים על תסמיני חרדת החמצה עקב תחושות החמצה המתעוררות בהם עקב שימוש תדיר וקבוע בפלטפורמות שונות המאפשרות אינטראקציה חברתית ברשת האינטרנט.
מאיפה הגיעה המילה FOMO ולמה כולם משתמשים בה בשנים האחרונות?
המילה FOMO (Fear of missing out) נכנסה אומנם למילון אוקספורד רק בשנת 2013, אך השימוש בה החל כבר בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2004 פרסם הסופר האמריקאי פטריק ג'יי מק'יניס, מאמר מקצועי לכבת העת של בית העסק לעסקים בהרווארד, בו הוא טבע את המונח FOMO ואת ההקשר של תחושת ההחמצה בעידן הרשתות החברתיות. מאז ועד היום המונח FOMO הפך להיות שגור יותר ויותר בקרב אנשי מקצוע מעולמות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה ובשנים האחרונות הוא מהווה מונח מקצועי המתאר כל מכלול התסמינים השונים הנלווים לתחושת החמצה חברתית.
האם חרדת החמצה היא בעיה נפשית הדורשת טיפול?
חרדת החמצה אומנם אינה מוגדרת כהפרעה נפשית פסיכיאטרית, אך היא בהחלט מסווגת כהתנהגות ממכרת המצויה בחפיפה אבחונית למאפיינים באמצעותם מאבחנים הפרעת התמכרות לאינטרט. בנוסף, חשוב לציין שמחקרים מעידים על תסמינים שונים של חרדת החמצה הזהים לתסמינים של כל בעיה נפשית אחרת, וביניהם:
- שינויים תדירים במצב הרוח
- הערכה עצמית נמוכה
- צורך הולך ומתעצם ברצון להתבודד
- רמות מוגברות של דיכאון
ותסמינים נוספים העשויים להשפיע על הבריאות הנפשית והגופנית של כל אחד ואחת מאיתנו. מנגד, חשוב לציין שלא כל היעדרות מרצון או בכורח הנסיבות מפעילות חברתית כזו או אחרת, מעידה על חרדת החמצה, ולכן, גם במקרים בהם אנו מוותרים מרצון או מכורח הנסיבות על הימצאות במפגש חברתי וכדומה וגם במקרים בהם אנו מביעים צער על ההחלטה להעידר מאותה פעילות, אין הדבר מעיד בהכרח על היווצרותה של חרדת החמצה. לפיכך, קיימת חשיבות רבה לשימת לב לתסמינים המופיעים אצלנו כאשר אנו חוששים מכך שאנו מחמיצים איזה שהיא חוויה חברתית ותדירות הבעות החרטה, הדאגה והצער שלנו בעקבות כך.
כל עוד תחושת ההחמצה ניתנת לשליטה והיא אינה משפיעה על מצב הרוח הכללי שלנו, מדובר בתופעה נורמטיבית. מנגד, במצבים בהם תסמיני החרדה מופיעים באופן תדיר וקבוע, חשוב לבדוק האם מתפתחת אצלנו הפרדה טורדנית כפייתית העשויה להוביל להעצמת התסמינים ותדירות הופעתם. במקרים אלו, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי ואף להתחיל בתהליכי טיפול כאלו ואחרים מעולמות הפסיכולוגיה והפסיכיארטיה במידת הצורך.
מה הם הנזקים המיידים וארוכי הטווח העשויים להופיע בעקבות FOMO?
השימוש ההולך וגובר אצל כל אחד ואחת מאיתנו במכשירים סלולריים המאפשרים לנו חיבור מיידי לרשת האינטרנט בכלל ולרשתות החברתיות בפרט, עשוי לבוא לידי ביטוי בהתמכרות ממשית שבסופו של דבר תוביל לפגיעה כזו או אחרת בכל תחומי החיים. ככל שאנו מקדישים יותר זמן להימצאות בתוך המרחב הוירטואלי אנו מנתקים את עצמנו מהעולם הסובב אותנו והדבר עשוי לגזול מאיתנו זמן יקר וחשוב אותו אנו צריכים להקדיש לטובת דברים אחרים שמחוץ למסך.
בטווח המיידי, נזקי התמכרות לרשתות החברתיות ונזקי FOMO, באים לידי ביטוי בניתוק הולך ומתגבר מהעולם הפיזי הסובב אותנו. בטווח הארוך, הנזקים הנפשיים והבריאותיים עשויים להיות בלתי הפיכים, ובדומה לכל התמכרות אחרת, הם עשוים להוביל לפגיעה ממשית בבריאות הפיזית והנפשית שלנו. אנשים המתמודדים עם חרדת החמצה הולכת וגוברת מעידים עם חוסר חשק ועניין לבצע כל פעולה אחרת שאינה קשורה למרחב הוירטואלי ועל צורך הולך וגובר ברצון להתמודד מהסביבה, שזה למעשה פעולה הפוכה לגמרי מהסיבה בגינה התעוררתה מלכתחילה תחושת ה-FOMO. השפעה מזיקה נוספת עשויה לבוא לידי ביטוי בפעולות טורדניות כפתייתות אחרות, לדוגמא: רכישות מוגזמות של מוצרים שאינם נחוצים לנו באמת, התמודדות עם ערך עצמי נמוך, תחושת דיכאון הולכת וגוברת וכדומה.
